משמעות שולית או משמעות נמוכה? המקרה שהגיע לבית המשפט

אותה פגיעה בקצה השלדה קיבלה שני סיווגים שונים. בבית המשפט התברר עד כמה חשוב להיצמד להגדרות המקצועיות.

המקרה התרחש לפני שנים. באותה תקופה פגיעה בקצה שלדה הוגדרה באוגדן משרד התחבורה כ־„משמעות שולית”. מאז שונו ההגדרות, וכיום היא מוגדרת כ־„משמעות נמוכה”.

בבדיקת קנייה שביצעתי לרכב זיהיתי פגיעה בקצה השלדה. בהתאם להגדרה שהייתה בתוקף באותה תקופה, ציינתי את הפגיעה בדוח וסיווגתי אותה כ־„משמעות שולית”.

אותו רכב נבדק גם במכון בדיקה אחר. גם שם זוהתה הפגיעה בקצה השלדה, אך היא סווגה כ־„משמעות נמוכה”.

בהמשך הגיש הלקוח תביעה נגד המכון האחר. במסגרת ההליך המשפטי הוצגו לבית המשפט שתי הבדיקות: הבדיקה שלי והבדיקה של המכון האחר. הדבר נעשה ללא ידיעתי, ולא הייתי מעורב בהליך.

הבדיקה שלי התקבלה בבית המשפט, משום שהסיווג שרשמתי התבסס על ההגדרה שהופיעה באוגדן משרד התחבורה שהיה בתוקף בזמן הבדיקה. לא שיניתי את משמעות הליקוי ולא הענקתי לו סיווג אחר לפי שיקול אישי.

מדוע ההבדל בניסוח חשוב?

לאדם שאינו עוסק בבדיקות רכב, ההבדל בין „משמעות שולית” לבין „משמעות נמוכה” עשוי להיראות קטן. אבל בדוח בדיקה לכל הגדרה יש חשיבות.

הסיווג משפיע על הדרך שבה הלקוח מבין את חומרת הפגיעה, על החלטתו בנוגע לרכב ולעיתים גם על מחלוקת משפטית שתתעורר בעתיד.

תפקידו של הבוחן אינו להקל או להחמיר לפי תחושה אישית. עליו:

• לזהות את הממצא.
• לתעד אותו במדויק.
• להשתמש בהגדרה המקצועית המתאימה.
• לפעול בהתאם להנחיות ולאוגדן משרד התחבורה.
• לא לשנות את משמעות הליקוי כדי להתאים אותה לציפיות המוכר או הקונה.

השורה התחתונה

בדיקת קנייה אינה רק רשימת ליקויים טכניים. לכל מילה ולכל סיווג בדוח עשויה להיות משמעות מקצועית, כספית ולעיתים גם משפטית.

המקרה הזה המחיש מדוע חשוב שהבוחן יפעל על פי ההגדרות המקצועיות שנקבעו ולא ישנה אותן על דעת עצמו.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו מחליף בדיקה פיזית של הרכב, בדיקת מכון או חוות דעת מקצועית המתייחסת לרכב המסוים.